החלטה בתיק עק"נ 51077-06-12

1.         בפנינו בקשה לביטול פסק דין מחובת הצדק.

2.         בק"פ 25821-01-11 בבית משפט השלום בחיפה, הגיש המבקש (המערער בע"פ 51077-06-12) נגד המשיבה, כתב קובלנה פלילית (מתוקן) , בו נטען, בין היתר, כי המשיבה קשרה קשר עם גרושתו של המבקש לעבור עבירה נגדו ולהציגו כאדם אלים ומסוכן.

3.         ביום 13.5.12 זיכה בית משפט השלום את המבקש לאחר שקיבל את טענת המשיבה (לאחר שמיעת ראיות המערער), כי אין עליה להשיב לאשמה.

4.         בפנינו הגיש המבקש ערעור על החלטה זו של בית משפט השלום. כפי שנאמר בפסק דיננו מיום 10.9.12 , החלטת בית משפט השלום השתרעה על פני 2 עמודים בעוד הודעת הערעור משתרעת על פני 80 עמודים , כאשר כבר בפתיח טען המבקש כי טעה בית משפט השלום כאשר זיכה את המשיבה וכי "בכך הפר את האינטרס הציבורי ולא עשה משפט לחשוף את האמת".

עיקר טענות המבקש פורטו על ידינו בהרחבה באותו פסק דין ובסופו של יום קבענו כי "אין לנו אלא לאמץ קביעתו של בית משפט קמא לפיה לא עלו בראיות בפניו כל ראיות שיש בהן כדי לסבך את המשיבה בעבירה המיוחסת לה, ואף לא בעבירה אחרת, וצדק בית משפט קמא בקביעתו כי נוכח האמור הוא מזכה את המשיבה מן המיוחס לה בכתב האישום".

5.         בפסק דיננו התייחסנו גם לעבירה של לשון הרע, אותה ייחס המבקש למשיבה בכתב הקובלנה, וקבענו כי לא מצאנו בראיות בפני בית משפט קמא כל "פרסום" המיוחס למשיבה, שיש בו משום "לשון הרע". כן אימצנו את קביעות בית משפט השלום לפיה לא נמצאה בחומר הראיות כל ראיה שיש בה כדי להוכיח את האירועים הנטענים בקובלנה. הבאנו גם ציטוט משיחת המערער עם שכנה וציינו כי "דברים אלה מעידים, ולו לכאורה, כי דוקא המערער ביקש לטפול על המשיבה אשמת שוא". 

6.         ביום 21.10.12 הגיש המבקש בקשה לבטל את פסק הדין מחובת הצדק. הבקשה משתרעת על פני שלושה עמודים, כאשר אליה נספחת בקשה מפרטת בת 88 עמודים, המהווה המשך לה ולכל כתבי בי"ד בפנינו ובפני בית משפט השלום (כפי שנאמר בבקשה עצמה).

7.         בבקשתו טען המבקש כי בית המשפט התיר שיבוש מהלכי המשפט, בידוי ראיות והטעייתן ונתן ידו לכך , דבר המהוה פגם עיקרי בהליך השיפוטי, ופוסל את פסק הדין. המבקש טען כי בית משפט זה סילף עובדות שהובאו בפניו במטרה להשחיר פני המבקש, הלבין את חטאי העדים, התערב בממצאים עובדתיים תוך שהוא מסלפם לטובת המשיבה והשחיר את פניו, לקח על עצמו את תפקיד הגנת המשיבה וטען טענות שלא נטענו על ידה, זלזל במערער, פסק בניגוד להלכה , עסק בספקולציות ולא בעובדות, ולמעשה ייתר ואיין את הערעור מראש כאשר כתב בפסק הדין כי לא היה מקום להגשת הערעור. המבקש הוסיף וטען כי ביקש להעלות בפני בית המשפט טענות בדבר שיבוש מהלכי משפט וזיוף מטעם המשטרה, תוך הפנייתו למבקר המדינה. המבקש גם הפנה להערות שופטי ההרכב באשר לנחיצות הערעור והשוני בגרסאות.

בסיום הבקשה טען המבקש כי :"חובתו וטבעו המולד של המערער לכתוב את האמת וזוהי תכונה מולדת אצלו, דבר שאינו מנוגד להיגיון ולחוק, מותר עפ"י כל דין ואף הפסיכיאטר המחוזי כתב בחוות דעתו על המערער ב- 20.6.06 "התרשמתי שמשה רודף חוק וצדק".

לאור כל האמור ביקש המבקש לבטל את פסק הדין.

8.         ב"כ המשיבה הגיש תגובה לבקשה וטען כי יש לדחות את הבקשה על הסף הן מבחינה מהותית והן מבחינה פרוצדורלית. כן ביקש לחייב את המבקש בהוצאות המשיבה.

ב"כ המשיבה טען כי בית משפט זה אינו מוסמך לבטל את פסק דינו וכי תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, מתירה ביטול פסק דין או החלטה שניתנו במעמד צד אחד בלבד (שזה לא המקרה בענייננו), כאשר גם ביטול מחובת הצדק אפשרי רק במקרה שכזה. 

ב"כ המשיבה טען כי לא נפל כל פגם בהליך מתן פסק הדין וכי במידה ולמבקש טענות כנגד פסק הדין - פתוחה בפניו הדרך להשיג עליו על ידי הגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.

לגופו של ענין טען ב"כ המשיבה כי הבקשה עוסקת כולה בהשתלחות חסרת רסן בבית המשפט, כי מלכתחילה הערעור היה מופרך ומיותר אך הן בית משפט השלום והן בית משפט זה שמעו את המבקש ואפשרו לו לאמר את כל אשר על ליבו וכי פסק הדין הינו צודק.

ב"כ המשיבה גם הפנה לעובדה שהמבקש לא שילם עד היום את ההוצאות אשר הושתו עליו.

9.         המבקש הגיש תגובה לתגובת ב"כ המשיבה, כאשר בפתיח לתגובתו הוא טוען כנגד ב"כ המשיבה כי יש לייחס גם לו עבירה של שיבוש מהלכי המשפט, בידוי ראיות ושלל עבירות נוספות, כי פעל בכוונת זדון בניגוד לכללי האתיקה , ומכאן "שאל יתהלל חוגר כמפתח ויראה שהמערער לא יעבור על כך לסדר היום וימצה ההליכים בענין זה גם נגד ב"כ ועפ"י כל דין".

המבקש טען כי ב"כ המשיבה זרה חול בעיני ביהמ"ש, כי בית משפט לא דן בכל טענותיו בערעור, וכי הוא לא נענה באופן ענייני לטענותיו ולפיכך "עם כל הכבוד, משלא נענה המערער כדין הרי שהמשפט אינו משפט וטענותיו המוצדקות של המערער תלויות ועומדות".

המבקש ביקש להורות לב"כ המשיבה להשיב לגופם של הדברים ולהפריך טענותיו וציין כי "אם אינו מסוגל לעשות זאת הרי שטענותיו של המערער גוברות".

המבקש האריך בהפניה לכל אחת מטענות ב"כ המשיבה וחזר וטען כי מדובר בשיבוש הליכים, זיוף והטעיה להם נתנה יד גם משטרת ישראל.